Let's Party

התלבטתי במי להתחיל ואת מי להכיר לכם קודם, אחרי דיונים שנערכו בעיקר עם עצמי החלטתי ללכת דווקא על הבמאי הכי לוהט כיום בעולם הקליפים – Jonas Akerlund.

לא קיים כיום אמן בעולם שיסרב לקבל ממנו קליפ משלו, רק לאחרונה הוא שוב הצליח לגרום למהומות בקליפ פרובוקטיבי שיצר עבור ליידי גאגא וביונסה . אבל לא תמיד ג'ונס היה מוכר . הוא התחיל את דרכו בעולם בכלל כחבר בלהקת רוק כבד שוודית שאף אחד לא שמע עליה. בשנת 1993 כשהיה בן 27 הוא התחיל לביים קליפים.

הקליפ הראשון שהוא ביים היה ללהקת רוקסט לשיר שנקרא Fingertips

http://www.youtube.com/watch?v=_nLeITJusm4

מאוד מעניין לעקוב אחרי העבודות שלו, כי בניגוד לבמאי קליפים אחרים (ובמאי קולנוע) שהשפה שלהם היא הדבר הכי בולט בקליפ או בסרט , אצל ג'ונס הסגנון משתנה מיוצר ליוצר. כשמסתכלים כיום על הקליפ הראשון שהוא ביים לרוקסט ועל הקליפ האחרון שהוא ביים , אי אפשר לדמיין בכלל שמדובר באותו בחור עם אותה קלאבסה. זה כמו לנסות להשוות רקדנית טוטו לנעל בית .

בשנת 1998 הוא יצר קליפ למדונה שגם זכה בגראמי . קליפ מרהיב וצבעוני עם קצב מסחרר שעושה חשק לצאת מהדלת ישירות לכבוש את העולם (או לפחות לנסות להראות כמו מדונה ולנסוע עד הכותל בשביל הצמיד האדום) חגיגה לעיניים:

http://www.youtube.com/watch?v=a4tD8dy9Reg&feature=PlayList&p=A4BE0F7B95779796&playnext_from=PL&playnext=1&index=16

בשנת 1997 ג'ואס זוכה לפריצת הדרך שלו והופך להיות ידוע בעולם כבמאי פרובוקטיבי ונועז בזכות קליפ שהוא עושה ללהקת פרוד'וגי שנקרא smack my bitch up .



הוידאו קליפ הזה שנוי במחלוקת וההקרנה שלו נאסרה במספר מדינות. ג'ונס אמר שאם היה לו מושג שהקליפ הזה יעשה כל כך הרבה רעש בעולם, הוא היה עושה אותו כבר לפני 15 שנה. מבחינת היצירה שלו, הקליפ הזה העביר אותו ישירות לשלב הבא, שלב שבו הוא מוכר ומוערך על ידי החבר'ה הטובים בהוליווד.

שלב זה היה משמח כל במאי באשר הוא אבל ג'ונס מעיד על עצמו שהוא נהנה להיות אאוטסיידר ושהוא משועשע מכך שבהווליווד חושבים שהשוודים הם אנשים מעט מוזרים. הוא טוען שהוא מעדיף לשבת עם החברים השוודים שלו באיזה פאב קטן ולשתות בירה זולה מאשר להתחכך בכל עולם הזוהר המזויף בהוליווד.

ג'ונס מחליט לביים קליפ לשיר שמוצע לו לפי זמן החשיבה שנדרש לו לחשוב על הקליפ, שירים שדורשים ממנו זמן חשיבה ארוך נפסלים על ידו ונדחים, בנוסף לוח הזמנים הצפוף שלו וחוסר זמן משמשים גורם מכריע בהחלטה. הוא מעיד על עצמו שאת האגו שלו הוא משאיר בחוץ ושחשובה לו ביותר דרישותיו של יוצר השיר מכיוון שהוא מעוניין לספק לשיר את מה שהוא דורש (וכך גם ליוצר)

הוא מעיד על עצמו שהוא בעל מגוון רחב ועשיר של סגנונות, מקליפ מאוד מאוד יפה ומרגש ועד קליפ שנוי במחלוקת ומאוד בוטה שיגרום לנו לרצות להקיא. ומזהיר מראש אמנים שרוצים לעבוד איתו בגלל אותן סיבות. הוא גם מבהיר שהסגנון והקצב "האמטיווי" לא מעניין אותו והוא פועל אך ורק על פי מה שעולה בראש הפסיכי שלו.

בנוגע להצלחה ולפחד ממנה הוא אומר שתמיד קיים בו הרצון לעשות קליפ שיתעלה בעוצמה שלו על כל אותם קליפים שבאו לפניו אבל הוא גם מודע לעובדה שזה מאוד קשה ומקשה על היצירה ולכן הוא מסתפק בלעשות את הכי טוב שהוא יודע לעשות, בשבילו זה מספיק. (וגם בשבילי)

הקליפ האחרון שהוא ביים נכון לכרגע הוא לשיר של ליידי גאגא וביונסה , קליפ שעורר מהומות רבות מסביב לגלובוס בדיוק כמו שהוא אוהב, כל פריים בו תוכנן בקפידה , הארט עוצר נשימה וללא ספק הוא הולך לזכות בהרבה מאוד פרסים.






ג'ונס הוא גם במאי פרסומות מצליח, ומשנת 2002 גם במאי סרטים ,אבל בחרתי להתעסק רק בעשיית הקליפים שלו
הוא ביים קליפים רבים מדי בשביל שאני אוכל לכתוב ולפרט על כל אחד, ולכן רק אזכיר מעט מהשמות של האנשים שהוא עבד איתם : רולינג סטונס, פינק, אוזי אוסבורן, יו 2, רובי וויליאמס, כריסטינה אגילרה, סמשין פאמקינס ועוד...