אני עדיין זוכרת היטב את אותו יום קסום שבו נפל לי השלט מהיד על הרצפה, נשבר כמעט לרסיסים והעביר לי על דעת עצמו את התחנה בטלוויזיה. אני חייבת לציין שזה לא היה כ"כ קשה באותם ימים, מכיון שהערוצים השולטים היו ערוץ 1 וערוץ 2. אך במקרה רצה הגורל ועיניי פגשו לראשונה בקליפ שבויים בידי הבמאי ג'ון לנדיס "black or white" של אחינו מייקל. שעד עצם היום הזה, גם כמעט שנה לאחר מותו המפתיע. לאף אחד אין מושג אם הוא אכן היה שחור או לבן
אני הייתי בת עשר וגיליתי ערוץ חדש לחיי.
מאותו רגע התחלתי להתעניין יותר ויותר בקליפים ובמוזיקה, גיליתי את ערוץ MTV וחרשתי עליו ימים ולילות, בחיפושים אחרי קליפים מעוררי השראה ויוצאי דופן.
לפני שהוקם ערוץ מופלא שכזה , הרבה שנים אחורה, וידאו קליפים נוצרו בדרכים שכיום נראות לנו ישנות ומצחיקות. לדוגמא בשנת 1894 זוג אמנים בשם אדוארד מרקס וגוזף סטרן הציגו תמונות שלוו על ידי מוזיקה. לשיטה ההיא קראו illustrated song שהייתה למעשה האב טיפוס של הוידאו קליפ שיבוא בהמשך. השיטה שלהם הצליחה באופן מסחרר והם מכרו יותר משני מיליון עותקים מספר שכתב מרקס, ולווה בנגינת פסנתר בידי ג'וזף
מאוחר יותר ב- 1926 הופקו מחזמרים על ידי חברת וורנר ברדרס ובהמשך גם בידי חברת וולט דיסני,
אחד הקליפים שכבר הוגדרו כקליפ מוזיקלי היה של להקה שנקראת the animals בשיר- house of the rising sun הקליפ בויים על ידי מייקל זינברג באולפן שנבנה במיוחד עבור הלהקה לצורך צילומי הקליפ . חברי הלהקה צעדו באולפן בסדרת מהלכים כירואגרפיים וצולמו בזוויות שונות כגון לונג שוט , קלוזאפים, וטרקינג שוט. מה שנראה לנו היום כצילום הכי בסיסי של כל סטודנט פעור לקולנוע נחשב בעבר לפריצת דרך.
בשנת 1964 הביטלס כיכבו בסרט משלהם שנקרא A Hard Day's Night ונעשה על ידי הבמאי ריצארד לאסטר . הסרט צולם בשחור לבן ונעשה בצורה דוקומנטרית ששילבה מוזיקה שלהם
הסגנון שהסרט הזה צולם בו, והשוטים הייחודיים לו השפיעו על דור שלם של יוצרי קולנוע. בשנת 1965 הביטלס עשו את סרטם השני שנקרא HELP צולם בלונדון בצבע , מאוחר יותר באותה שנה הביטלס צילמו עשרה סיקוונסים של עצמם בשירים שונים בשביל לקדם את עצמם גם מחוץ לבריטניה, אלה שודרו בערוצי טלוויזיה שונים והביאו להם הצלחה רבה. מה שגרם ליוצרים נוספים לעשות כמותם, ולהתחיל לשווק את עצמם באמצעות אותם סרטונים קצרים שמשלבים סרט קצר ומוזיקה.
אחד הקליפים הכי ידועים בעולם הוא כמובן של בוב דילן לשיר - Subterranean Homesick Blues שנראה עומד בפינת רחוב עם ערימת שלטים שעליהם חלק ממילות השיר . הקליפ זכה לאינספור מחוות מאמנים ואלפי אנשים שהשתמשו ברעיון לצורך הכנת קליפ משלהם. הקליפ המקורי של דילן בויים על ידי d.a.pennebaker
עובדה קטנה שרבים לא יודעים, הרולינג סטונס צילמו קליפ משלהם בשנת 1964 לשירם "not fade away" שצולם בחוף הים אבל דווקא הקליפ הזה כן fade away כי מסתבר שהעותק היחיד שהיה נעלם ולכן הקליפ הזה לא נראה מעולם לאיש.
כמו שאמרתי בהתחלה, הערוץ הראשון הרשמי שנוצר במיוחד עבור קליפים הוא ה- MTV שנוצר בניו יורק, לערוץ זה יש שלוחות רבות ברחבי העולם. כיום בעקבות כניסתו של יוטיוב לחיינו , מאות קליפים וסרטונים קצרים מועלים בכל יום בידי אנשים עצמאיים שמנצלים את הפלטפורמה הנוחה והזולה הזו ליצירת קליפים משלהם וזוכים לחשיפה עצומה שלפעמים בלתי נתפסת בעוצמה שלה
רשומות
סקירה מעניינת. אמשיך לעקוב. נראה שהולך להיות לי מעניין פה.
השבמחק