always look on the bright side of life

היום אנחנו הולכים לדבר על אופטימיות

למה?

ככה (!!!)  

ובגלל שאין פה אף אחד שיכול להגיד לי מה לעשות או לאיים לקצץ בשכרי , אתם הולכים לקחת חלק בזה מסתבר.  

בפרק האחרון חזרתי לארץ והייתי על סף ייאוש טוטאלי מכך שאין דירות בתל אביב במחיר נורמאלי או שפוי, אז בפרק של היום נדבר על הדירה המדהימה שמצאתי שכל קשר בינה ובין מחיר נורמאלי ושפוי הוא מקרי ביותר. אבל יו , לפחות מצאתי את אשר ביקשתי (סימן אופטימי טייק 1) .

זה לא סוד שיש לי התמכרות קשה בכל מה שקשור לקליפים , מוזיקה או קולנוע . זה גם לא סוד שלמדתי קולנוע במשך שנים רבות ואפילו סיימתי דיי בהצטיינות (בלי להשוויץ או משהו, אני פשוט סוג של גאון) וזה בכלל לא סוד שכל מי שאוהב קולנוע, ובאמת רוצה לקחת חלק בעשייה הקולנועית צריך להיות נרקיסיסט מוחלט, מגלומן גמור, אובססיבי ברמות שהיו גורמות לאמא שלו לנסות להחזיר אותו ישירות לרחם, ובעל נטייה חזקה ובלתי נשלטת להרס עצמי .

רצוי שהוא גם יהיה רומנטיקן חסר תקנה, ציניקן, חייכן, רגזן ותעלולן.

אני לצערי נולדתי כל אלה פלוס , אחרת באמת אני לא יכולה למצוא סיבה אחת הגיונית ומשכנעת למה אני כל כך דבקה ומעוניינת לעסוק בתחום (הלא מתגמל \ יורק לך בפנים \ חסר כסף\ עם אנשים נוראיים ומעצבנים\ איזה זין) הזה.

התשובה היא שנדמה לי ואני כבר 99 אחוז משוכנעת בזה שאני פשוט לא יודעת לעשות משהו אחר, (כולל ניקיון בתים ושאיבת עלי שלכת ברחובות והעברתם מצד אחד לצד השני) .

אלוהים חרץ את גורלי עוד בבטן אימי כשגרם לי לבעוט בה לקצב לחמניות העובש של צ'ארלי צפלין .

אני יודעת שמונולוג הפתיחה קורע הלב שלי לא מעניין לכם את התחת ובצדק. כי אתם פה בשביל לקבל את המנה החודשית שלכם שעשויה כולה מקליפים ומידע על אנשים דומים לי שעמלו, טרחו, חשבו, התבאסו, רצו לרצוח מישהו תוך כדי - אבל לא איבדו תקווה לרגע בזמן שעשו את הקליפ וקיבלו עליו טונות של טונות של כסף (בניגוד גמור ומוחלט אלי) .

כל אותם אנשים לא היו יכולים לעשות את מה שהם עושים, אם לא הייתה בליבם כמות בלתי מוגבלת של אופטימיות זהירה.

ולכן ילדים, אני מביאה לפניכם את הציטוט המדויק מהויקיפדיה שתראו שלא המצאתי שום דבר חדש:

"אופטימיות היא השקפת עולם הרואה בעולמנו מקום חיובי במהותו, אופטימיסטים מאמינים כי אנשים הם טובים במהותם ומאורעות בחיים הם מבשרי טוב."

המממ, כן. אז היום אני רוצה להציג בפניכם קליפים רגילים למדי עם רגעים נפלאים בתוכם מלווים בשיר שעושה תחושת אופטימיות קטנה. כי כאלה הם החיים, לרוב רגילים וחסרי משמעות עם רגעים נפלאים שמייחדים אותנו מאחרים וגורמים לנו לחייך בכוח ולחשוך שיניים צהובות מניקוטין.

אני אתחיל עם קליפ קטן וחביב של שרלוט גינסבורג שביים Keith schofield שעליו כבר נכתב פה רבות ולכן למי מכם שלא עשה את שיעורי הבית השבועיים שלו - תאכלו תחת כי אני לא מתכוונת לחזור על זה שוב יותר בחיים, הבנתם.

הרגעים הנבחרים בקליפ הם:

0:13 לא יודעת מה איתכם, אבל לעמוד בשירותים כשמשמאלכם יושב קוף שהוא בעצם לטאה ומביט בי בערגה עושה לי טוב בלב .

0:17 מי מאיתנו לא חלם להיכנס לחלל גדול שבו מרחפת לה בהנאה שמיכת הבוקר שלו

0:33 ילד עם כרס עצומה אוחז גיטרה – מה עוד צריך בחיים אחרי שוט כזה תגידו לי

0:42 אם מישהו היה מביא לי את הסקייטבורד הזה כשהייתי קטנה, היום היה לי סנטר חלק ונקי מצלקות, גאוני.

0:46 עוגת קצפת נוהגת , דו איי ניד טו סיי מור?

1:16 משחקי ניטנדו עם סוס ערבי

1:31 להיעצר ברחוב עם דודידו ענק בצבע ירוק- תענוג שאין לו מילים

1:38 לרענן את חיי המין שלך עם יצור בלתי מזוהה בעל שרירים עצומים, אמחייה.

1:43 איש כלבבי

1:48 הגשמת חלום בכל מובן המילה, מאז היותי ילדה קטנה אני מחפשת כמות כזו של סוכריות צבעוניות שישכשכו עימי באמבט ולא יורידו עלי צבע.

את השאר תראו בעצמכם, אני לא אהרוס לכם יותר ממה שכבר הרסתי (פחח)

בקליפ הבא נתקלתי לראשונה בתוכנית "זהו זה" , אני זוכרת את עצמי בכיתה א אוחזת בשקית השוקו שלי ושופכת קצת החוצה מרוב התרגשות, אתם בטח מכירים אותו או לפחות את השיר , אבל אני מהמרת שלא היה לכם מושג מי ביים אותו, למען האמת והיושר גם לי אין מושג כי ישנן שתי עדויות לאיזהשהוא במאי אבל אף אחד מהן לא אומתה עד היום, ולכן תאלצו להסתפק רק בהערות הכאילו מצחיקות שלי על כך ששנים אח"כ הייתי ממשיכה לחלום שאני מתגלגלת במיטה עם שתי נקניקיות עצומות . (בזמן שבאותו הקליפ מופיע בריטי מצויד עם קוביות בבטן)

אין מה לעשות, נדוש נדוש אבל אחד השירים שגורמים לתחת שלכם לזוז אוטומטית .

הקליפ הבא שמהלל את פריז שייך לבחורה ישראלית מדהימה בשם ריף כהן, היא זו שביימה אותו בעזרת חברת הפקות קטנות ששכרה בפריז. צילמה אותו cloude Granier (הצלמת שצילמה את הסרט lacho drom) לפני שנה וחצי. כשאני פתחתי אותו נפעמתי מהשיר הממכר (ראו הוזהרתם) ומהקליפ שמורכב מקטעים שכל אחד מהם מזיז לך משהו בלב וגורם לך לרצות לעלות על המטוס הראשון לפריז ולחיות את החיים שהיא חיה , למרות שאין לך באמת מושג מה הם . כל פריים מצליח להרים חיוך ולחלום על עתיד טוב יותר שבו גם אני אוכל לשבת בצהרי היום , לשיר ולרקוד עם גברים מסוקסים ברחובות פריז הקסומה ולהיות רזה ומאושרת.  חוצמזה שיש משהו כל כך ממגנט בבחורה הזאת שאי אפשר להפסיק להסתכל עליה או לשמוע אותה שרה. כמה פשוט, נקי ושמח. שילוב מושלם בין השיר לויזואל, הללויה. אני מאוהבת

ועכשיו לקליפ הסיום שלנו שכולו על אופניים כיאה לאופטימיות חוסכת דלק. שיר של מארק רונסון האגדי , ביים warren fu (שביים למארק קליפים נוספים) בחור צעיר שגדל בשיקגו ואסף להנאתו בובות של סטאר וורס . כשגדל למד כלכלה וניהול אך ליבו כמובן משך אותו לכיוון של אמנות (כמה לא מפתיע טייק 3459853487) בקיצור הבנתם את ההמשך, הוא מומחה לספיישל אפקט ובמאי קליפים וקולנוע. ללא ספק בחור חביב ומוכשר. הנה הקליפ לפניכם, אל תפספסו את מארק ההורס.


http://www.youtube.com/watch?v=mt_aKauLrjA

זה הכל חברים

תודה שהייתם איתי

תהיו בריאים, חסונים ואופטימיים.

המשך יבוא...

.